חולי פרקינסון יכולים לפתח בעיות יציבה, אשר מתבטאות בגפיים, בצוואר ובגו. בעיות היציבה יכולות לגרום לפגיעה בתפקוד התנועתי כתוצאה מירידה בטווחי התנועה המפרקיים, עליית העומס השרירי, היווצרות מתח ברקמות רכות וכאבים (כאבי גב וצוואר מאוד שכיחים). בנוסף, תיתכן החמרה בבעיית שיווי המשקל כתוצאה מהיציבה הלקויה, בעיות נשימה בעקבות הגבלה בהתרחבות בית החזה ואוורור מופחת של הריאות, קשיים ביכולת ביצוע מאמצים ובעיות בדיבור. ליקויי יציבה שיכולים להופיע אצל חולי פרקינסון הם:

 

יציבה כפופה: היציבה המוכרת ביותר, עם כיפוף של הגו והתעגלות של הכתפיים לפנים. מלבד הכיפוף בגו, הכיפוף יכול להופיע גם בירכיים ובברכיים. חולי פרקינסון לעתים לא יתלוננו על יציבתם הכפופה עד שזאת תביא להפרעה בתנועה שלהם או בראייה. מנח הראש מושפע מאוד מגב הכפוף, כאשר ייתכן שהצוואר גם יהיה כפוף עם מבט אל הקרקע או הצוואר יהיה בולט לפנים (הופעת יישור יתר בצוואר העליון כפיצוי על הכיפוף בגו במטרה להשיג שדה ראיה נורמאלי).

 

עקמת (סקוליוזיס – Scoliosis): עיוות בעקומות עמוד השדרה, כך שהחוליות סוטות לצד ביחס לקו האמצע ויוצרות קשת אשר יכולה להימדד במעלות באמצעות צילום רנטגן. חולי פרקינסון יכולים לפתח עם השנים עקמת של עמוד השדרה כתוצאה מהרגלים מכאניים לקויים, כגון הליכה לקויה וישיבה לא נכונה. העקמת בגב יכולה להיות עקמת מבנית, שאינה מתיישרת במאמץ, או עקמת פונקציונאלית, המתיישרת בעקבות מאמץ יזום או שהיא כמעט ישרה לחלוטין במצב בו לא נושאים משקל (כמו בשכיבה).

 

תסמונת פיזה: כיפוף צידי של הגו, אשר בשונה מעקמת מבנית וקשיחה, היא מצב הפיך, אשר ניתן לפתור במוביליזציה פסיבית או בשכיבה על הגב כשכוח המשיכה מנוטרל. מספר חוקרים מייחסים את הסיבה לתסמונת פיזה לדיסטוניה (טונוס לא נורמלי) של הגו. לחולי פרקינסון אשר מפתחים את התסמונת לעתים יכולה להיות תפיסה לקויה של קו האמצע של הגוף שלהם וכאשר יתבקשו לעמוד ישר הם יאמינו שאכן עושים זאת.