הפרעה תחושתית יכולה לנבוע מפגיעה במסלולי התחושה באזורים שונים של המוח, ולהתבטא בהעדר תחושת מגע, תחושה עמוקה, ויברציה, כאב, חום או קור בגו ובגפיים בצד הנגדי לפגיעה המוחית. לאנשים עם בעיות תחושה נטייה לפתח כאבים, כאשר בפגיעות מסוימות נוצרות הפרעות תחושה מוגברות כך שגירוי לא מכאיב מורגש כמכאיב, מה שקרוי "כאב מרכזי" (Central pain). חולים אלו יכולים להגיב בהגזמה על כל גירוי תחושתי ולסבול מכאבים עזים ומתמידים בפלג הגוף הנגדי לפגיעה.

 

פעמים רבות קשה להבחין בין הפרעות בתחושה לבין הפרעות בתפיסה אצל אנשים עם הפרעה נוירולוגית. ליקויים בתשומת הלב, חוסר מודעות והבנה לקויה של הסביבה, יכולים לגרום לבעיות בזיהוי חפצים או פרצופים וקושי לאמוד מרחק ועומק. יכולה להיווצר תופעה של הזנחת צד (Neglect), בה החולה "מזניח", או אינו מודע, לכל גירוי חזותי, שמיעתי או מישושי בצד הנגדי לפגיעה המוחית, ללא חוסר תחושתי ראשוני. לכל התופעות הללו השפעות שליליות על תוצאות השיקום.

 

לחוסר תחושה משמעות תפקודית רבה על חייו של אדם לאחר אירוע מוחי. התפקוד היומיומי נפגע בשל הפגיעה ביכולת לפענח מידע תחושתי (לדוגמה שימוש בחפצים), ביכולת התכנון והוצאה לפועל של תנועה מכוונת וביכולת הלמידה של תבניות תנועה חדשות. בשל החשיבות של התחושה, נעשה ניסיון תמידי בטיפול לספק מידע למוח שיוכל להשתמש בו באמצעות גרייה תחושתית.