פגיעת ראש טראומטית (Traumatic Brain Injury) היא חבלה למוח כתוצאה מכוח חיצוני, שיכולה להוביל לאובדן או לשינויים במצב ההכרה ולגרום לליקויים בתפקוד הפיזי וביכולות הקוגניטיביות. הגורמים הנפוצים לפגיעת ראש הם תאונות דרכים, נפילות, פגיעות אלימות או פעילות צבאית. פגיעת ראש יכולה לגרום לפגיעה מוקדית או מפושטת במוח, כאשר מקום הפגיעה במוח קובע את אופי הסימפטומים. הפגיעה יכולה להוביל לשינויים בתפקוד המערכות החיוניות (כמו, לב-ריאה ואיזון הורמונאלי), במצב ההכרה והערנות, בתקשורת, בהתנהגות, בביטוי הרגשי ובפעילות המוטורית. בנוסף, ניתן לצפות פעמים רבות בליקויים קוגניטיביים המופיעים בעקבות הפגיעה כגון ליקויים בזיכרון, בתפיסה, בקשב, בריכוז ובתהליכי החשיבה.

מטרת תהליך השיקום בבית החולים היא להשיב את האדם לעצמאות התפקודית המרבית מלפני האירוע. במקרים של נזק נוירולוגי קשה, הטיפול נועד ללמד כיצד להשיג איכות חיים מרבית עם המגבלות התפקודיות החדשות. לעיתים, גם פגיעת ראש "קלה" שלא הצריכה אשפוז ממושך, יכולה לגרום לבעיות מוטוריות שונות הפוגעות בתפקוד הפיזי, הרגשי, התעסוקתי והחברתי. הפרעות כגון שיתוק, חולשת שרירים, טונוס מוגבר או רפה, קשיי הליכה, פגיעה בשרירי הפה והלעיסה, כאבים ועוד מצריכות המשך טיפול ומעקב.

טיפולי פיזיותרפיה יכולים לסייע לנפגעי ראש בשיפור התפקודי במטרה להשיג את התוצאות המרביות. הטיפול מתחיל בזמן האשפוז ויכול להמשיך גם זמן רב לאחר האשפוז.