אירוע מוחי (או שבץ מוחי) הוא תהליך פתאומי של הופעת סימפטומים נוירולוגיים כתוצאה מהפרעה באספקת הדם למוח. אירוע מוחי יכול להיגרם מחסימה בזרימת הדם על ידי קריש דם או תסחיף שחוסם עורק המוביל דם למוח (אירוע מוחי איסכמי), או כתוצאה מדימום (אירוע מוחי המורגי). מקום הפגיעה במוח קובע את אופי הסימפטומים, אשר יכולים להתבטא בקושי בדיבור, חולשה או שיתוק של הגפיים והפנים בצד הנגדי לפגיעה המוחית, בעיות תחושה, קשיי הליכה והפרעות בראייה.

לאחר תקופת שיקום בבית חולים והתייצבות המצב, ברוב המקרים נותרות מגבלות בתנועה ובתפקוד, ואדם שעבר אירוע מוחי ממשיך את תהליך השיקום מהבית או במסגרת שיקומית מתאימה. הטיפול השיקומי מנסה לעודד פלסטיות של המוח, כלומר יצירת קשרים חדשים בין תאי עצב. בהתאם לחומרת האירוע נמשך תהליך השיקום כדי להשיב את האדם לעצמאות התפקודית המרבית מלפני האירוע. במקרים של נזק נוירולוגי קשה, הטיפול נועד ללמד כיצד להשיג איכות חיים מרבית עם המגבלות התפקודיות החדשות.

מחקרים כיום מצביעים על חשיבות הטיפול הפיזיותרפי גם לאחר שנה ויותר מהאירוע כדרך לשיפור ביכולות הגופניות ומניעת התדרדרות במצב.