פרקסיס הוא סך הפעולות המתווכות בין הייצוג שיש לאדם מגופו ומהעולם הפיזי הסובב אותו, לבין התחלה מתוכננת של פעילות מתאימה, המכוונת למסגרת של אותה מציאות. כלומר, פרקסיס הוא תהליך קוגניטיבי המלווה את התהליך המוטורי. פרקסיס הוא תהליך דו שלבי שמורכב ממידע שמתייחס ל-"מה?", מה מטרת הפעילות ומשמעותה, ול-"איך?", איך להוציא לפועל את רצף הפעולות הנדרשות.

 

פגיעה בפרקסיס, אפרקסיה, היא הפרעה ביכולת תנועה מיומנת ובעלת מטרה על רקע פגיעה ברקמת המוח (לרוב במצבי פגיעה באונה הפריאטלית), ואינה קשורה לחולשת שרירים, בעיות תחושה או בעיות קואורדינציה. במצב של "אפרקסיה אידאית/רעיונית", המטופל אינו מבין את רעיון הפעולה הנקשר לחפץ מסוים ויתקשה להשתמש בו. המטופל עשוי לא לדעת מה לעשות עם סכין ומזלג או מברשת שיניים, להציג שימוש לא נכון בחפצים ולהתקשות בארגון רצף השלבים הנחוצים לפעילות. במצב של "אפרקסיה אידיומטורית" האדם יתקשה בתכנון המוטורי, ידע מה הוא אמור לעשות אך לא איך הוא אמור לעשות. לדוגמה, המטופל יכול להתקשות בביצוע רצף של תנועות בלבישת חולצה, דיבור בטלפון או סירוק השיער.

 

לאפרקסיה השפעה ניכרת על יכולת האדם להשתתף בצורה מלאה בפעילויות ולעסוק בפעילויות משמעותיות ביומיום, בתעסוקה ובחברה. אנשים עם אפרקסיה צריכים יותר סיוע בביצוע פעילויות יומיומיות בהשוואה לאנשים עם ליקויים נוירולוגים אחרים. טיפול באפרקסיה שם דגש על תרגול שימוש בחפצים ומתן גירויים תחושתיים בנוסף לתיווך מילולי וויזואלי כדי שהמטופל ילמד את התהליך הנכון לביצוע הפעולה.