הטיפול הפיזיותרפי בחולי פרקינסון תורם לשיפור האינטגרציה התחושתית מהגוף ומהסביבה, מלמד את החולה כיצד להגיב בהתאם לגירויים חיצוניים וכיצד להשתמש בתנועה בצורה יעילה. תרגול מכשולים הוא תרגול נהדר לשיפור שיווי המשקל, הקואורדינציה והפרעות הליכה אצל חולי פרקינסון. מכשולים יכולים להפחית קיפאון ולשפר את תבנית ההליכה ההיפוקינטית, ושילוב רצף פעולות שונות עם המכשולים מוסיף להתפתחות הפיזית והקוגניטיבית. ההיבטים הקוגניטיביים המתלווים לתרגול, כגון זיכרון רצף של תנועות, ניתוח דרישות המטלה, פירוש רמזים מהסביבה ופתרון בעיות, מסייעים בלימוד מיומנויות תנועה. הפיזיותרפיסט מנחה את המטופל באופן מילולי בסיוע רמזים תחושתיים ויזואליים, אודיטוריים וטקטיליים, ויכול להעניק סיוע פיזי במידת הצורך. חולי פרקינסון רבים מתקשים בארגון תנועתם במרחב, ושימוש בדמיון מוטורי או עידוד המטופל להשתמש בדיבור עצמי (אמירת התנועות בקול או בראש) תוך כדי הביצוע יכולים לסייע בתכנון ובהתארגנות.
מומלץ להשתמש בתרגול במכשולים בעלי צורות וגדלים שונים, בדומה להתמודדויות האמיתיות עם אתגרי הסביבה החיצונית. תרגול המיומנויות נעשה במצבים מגוונים ביחס לסביבה, למטלה ולמבצע. לדוגמה, מטופל שלמד לקפוץ מעל מקל מטאטא, יידרש בהמשך לתרגל את המיומנות בתוך מסלול מכשולים (דורש תכנון, קואורדינציה והתארגנות מרחבית משמעותיים). גורמים אלה מסייעים בהכללה ובהעברה של הנלמד אל פעולות היומיום. תרגול רצפי תנועות שונים, בעלי דרגת קושי עולה ועשירים בגירויים תחושתיים תורמים גם להתפתחות רגשית, הגברת ההנאה בתרגול והמוטיבציה אצל החולה. לחולי פרקינסון רבים יש חששות ממכשולים בסביבה החיצונית מחשש לנפילות ופגיעות, ובתרגול מפוקח על ידי פיזיותרפיסט הם מגלים שיכולותיהם גבוהות משחשבו.
