חולי פרקינסון רבים נוטים ליפול הצידה פעמים רבות במהלך הליכה, יותר מאשר בעמידה שקטה. הליכה מאתגרת יותר את שיווי המשקל מאשר עמידה שקטה בשל הקטנת בסיס התמיכה הצידי (המדיו-לטרלי). עמדה טיפולית שאני ממליץ עליה לשיפור שיווי המשקל אצל חולי פרקינסון היא עמידת פסיעה, בה הבסיס המדיו-לטרלי קטן.
עמידת פסיעה היא מנח טיפולי פונקציונאלי, הקרוב יותר להליכה מאשר עמידה סטנדרטית. בדומה להליכה, עמידת פסיעה דורשת קואורדינציה בין רגל לרגל, כאשר הרגליים עושות דברים נפרדים, ומאפשרת רוטציות נגדיות של הגו. המטופל לומד תחילה לחלק את משקלו שווה בשווה בין הרגליים, ולאחר מכן נדרש להשעין את משקל הגוף על כל רגל בתורה ולשחרר רגל בכדי לבצע צעד ולהתקדם בהליכה.
איזון הגוף בעמידת פסיעה מתחיל בכף הרגל. מומלץ לבצע תרגול בעמידת פסיעה (ובהמשך בהליכה) כשמטופל יחף, ולשלב בתרגול עמידה על מרקמים שונים: רצפה, שטיח, דשא, חול ועוד. כל משטח מהווה גירוי שונה.
אני מדגים כאן תרגיל בעמידת פסיעה המשלב גירוי תחושתי עמוק לכף הרגל באמצעות שטיח תחושתי. השטיח התחושתי מסייע למטופל להיות מודע יותר לכפות הרגליים שלו, להרגיש ולדמיין כיצד מסודרים העצמות, השרירים והגידים בכף הרגל יחדיו, וכיצד הם מגיבים ביחד לתנועה שקורית בגוף. מלבד שימושם כרמזים תחושתיים, השטיחים משמשים גם רמזים ויזואליים מרחביים לעידוד צעדים גדולים יותר בהליכה. נתרגל בהתחלה את שיווי המשקל כשהעיניים מביטות לנקודה מסוימת ובהמשך נוסיף הרמת ידיים לצדדים, רוטציות של הגו והזזת הראש מצד לצד. בשל בעיות בשיווי המשקל אצל המטופלים, הטיפול יחל תמיד עם תמיכה חיצונית של הפיזיותרפיסט וככל שהמטופל ילמד לייצב את עצמו נוכל להסיר את התמיכות.
