דריק רוז, כוכב שיקגו בולס בנ.ב.א., גמר את העונה, עצוב מאוד. ספורטאי על שלאחר שנה וחצי של שיקום מקרע ברצועה הצולבת קורע את המניסקוס בברך ה״בריאה״ והולך להעדר מהמגרשים עונה נוספת. אני קורא זאת וחושב איך ניתן ללמוד כל כך הרבה מהמקרה הזה (מקרה מוכר אצל ספורטאים, שמתקשים להשתקם אחרי פציעות ונפצעים שוב) על למידה מוטורית ויכולת פיצוי של חולים אחרי פגיעה, גם בשדה הנוירולוגי.
מחלות נוירולוגיות רבות, דוגמת אירוע ומוחי ופרקינסון, פוגעות ברגליים באופן א-סימטרי בהתחלה. כתוצאה, החולים יכולים לפתח אסטרטגיות תנועה חדשות לפיצוי על החולשה החד צדדית (קומפנסציות). כלומר, הרגל "הבריאה" מפצה בהליכה על חולשת הרגל הפגועה ופועלת ביתר פעילות. בעבודתי היומיומית אני פוגש הרבה ברכיים ״בריאות״ פגועות וכואבות בשל העמסת יתר. שאלה שתמיד מעניינת אותי ואני מנסה לגעת בה בדרכים שונות בשיקום היא - איך ללמד את הרגל החלשה לקחת יותר משקל ולנוע טוב יותר בהליכה כדי לא ליצור קומפנסציות לא רצויות?
טכניקה מעניינת שנבדקה בעבר היא שימוש במשקולות על הרגל ״הבריאה״ בתרגול. במחקר, שפורסם ביולי 2008 ב-Clinical Biomechanics, בדקו חוקרים את ההשפעה לטווח הקצר של אימון חד פעמי של הליכה על הליכון עם משקולת קרסוליים סביב הרגל "הבריאה" ב-10 חולים לאחר אירוע מוחי. הנבדקים נבדקו לפני, מיידית אחרי התרגול ו-20 דקות אחרי התרגול במעבדת הליכה. החולים שיפרו את מהירות ההליכה, קצב ההליכה ואורך הצעדים לאחר התרגול. נשיאת המשקל על הרגל החלשה יותר במהלך ההליכה התגברה וטווחי התנועה בירך ובברך של הרגל החלשה השתפרו. שינויים אלה נשמרו גם לאחר 20 דקות של מנוחה.
מחקר קטן וראשוני זה מעלה נקודה מעניינת למחשבה – אימון יחיד בו יש העמסת משקל על הרגל "הבריאה" יכול לשפר משתנים קינטיים וקינמטיים בהליכה ולסייע בהפחתת הקומפנסציות בחולה הנוירולוגי. כמובן, מעניין מאוד יהיה לבדוק זאת גם לטווח הארוך.
בדומה לספורטאים שנסמכים אחרי פציעה יותר על הרגל "הבריאה" ויכולים לפגוע גם בה, המקרה המצער של דריק רוז מלמד אותנו שגם בפרקינסון כדאי לבחון שיטות טיפול שונות לשיפור תבנית הליכה ומניעת פציעות גם ברגל "הבריאה". ובואו נקווה שהבולס יצליחו להציל משהו מהעונה הזו...
למחקר המלא: